בכנס הישראלי לפילנתרופיה 2017 הפגשנו את ד”ר ליעד מודריק ופרופ’ משה הלברטל לשיחה על פילנתרופיה ודמוקרטיה. השאלות המרכזיות שזכו להתייחסות: מה הם שורשי הפילתנתרופיה ביהדות? האם יש גבולות לעשייה פילנתרופית במדינה דמוקרטית?
טעימה מתוך השיחה:
” שמסתכלים ברובד של המשנה והתלמוד, רואים התפחות חדשה שאין לה תקדים.
הצדקה הופכת מחובת מתן של יחידים שיש להם ייסורי ריבית, שיש להם חובה לשמיטת הלוואות וכו’, לשמיטה קהילתית מאורגנת ובעצם לדעתי במאה הראשונה והשנייה יהודים מתחילים את קהילה הרווחה הראשונה. למה אני מתכוון? שהיא ממסה את חבריה ויש לה מוסדות מאורגנים של תמיכה, רשת ביטחון, יש לה קופה, תמחוי וכו’. זו התרחשות לגמרי חדשה גם בסיפור היהודי עצמו ואולי גם בסיפור הכללי… במדינת ישראל ששואבת ואמורה לשאוב מהמסורת הזו, צריך לזכור את זה… מאחר ויש מוסדות קהילתיים מאורגנים, מאחר שהקהילה גם נותנת מס, מה החובה של היחיד?
מתי הדמוקרטיה נכנסת לסיפור? יש מודלים שמנסים להסביר במחקר את הקשר בין פילנתרופיה לבין דמוקרטיה? האם הן מניחות זו את זה? רואים שהפילנתרופיה קיימת לפני הדמוקרטיה.
הפילנתרופיה נזקקת לדמוקרטיה, או שהם שני גופים בלתי תלויים שיכולים לדבר על היחסים ביניהם?
אני חושב שפה היסטורית יש קשר בין רעיון הסולידריות, הרי דמוקרטיה בנוייה על סולידריות, מדינה ריכוזית בנוייה על העובדה שהיא מייצרת מוסדות על ידי מיסוי מאורגן ושיטתי והיא מתחילה לתת והיא מגייסת, שהיא מתחילה לגייס ומתחיל צבא עם, צבא אזרחים, היא מגייסת ואז מתחילה לחייב עצמה כלפי האזרח.”
מוזמנים לצפות בשיחה המלאה.
*ליעד מודריק היא דוקטור למדעי המוח ולפילוסופיה וחברת הסגל האקדמי הבכיר של בית-הספר למדעי הפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב | משה הלברטל הוא פרופסור מן המניין בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר סגל בית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה, ופרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק. | השיחה התקיימה במסגרת הכנס הישראלי לפילנתרופיה 2017
